מאמון אבו אחמד נ' מע"צ - חב' לאומית לדרכים בישראל בע"מ

פסק דין

רקע:

1.זוהי תביעה לפיצוי בגין נזקי רכוש שנגרמו לרכב התובע, כתוצאה מהתנגשותו בתמרור נייד, אשר היה לטענתו באמצע נתיב נסיעתו.

התובע טען, כי בתאריך 24/3/06 עת נהג ברכבו בשעה 00:45 בכביש החוף בין מחלף פולג למכמורת, הופתע מהימצאות תמרור נייד באמצע נתיב נסיעתו, והתנגש בו.

הוברר כי בקטע הכביש בו נסע התובע אותה עת בוצעו עבודות רחבות היקף של מע"צ – הנתבעת, באמצעות קבלן משנה מטעמה, הוא צד ג' (להלן: "אולניק", או "צד ג'").

2.מלבד זאת שמע"צ הכחישה את עצם אירוע התאונה ונסיבותיה, טענה כי התאונה, אם אירעה, הרי שאירעה כתוצאה מרשלנותו הבלעדית של התובע, אשר נהג בחוסר תשומת לב למתרחש בכביש.

לחלופין, טענה מע"צ, כי מדובר באירוע בלתי נמנע מבחינתה, "מעשה שמים" כהגדרתה, וכי בנסיבות אין לצפות ממנה כי תימצא בכל זמן ובכל מקום, דבר שיחייב תקציב אדיר על מנת לממן צוות פקחים.

ההודעה לצד ג':

3.מע"צ שלחה הודעת צד ג' נגד אולניק, בטענה כי צד ג' היא שביצעה את העובדות בקטע כביש זה בתור קבלן משנה של מע"צ. במסגרת חוזה ההתקשרות בין מע"צ לצד ג', הוסכם כי האחריות בגין כל נזק שייגרם למע"צ, ו/או לצד שלישי כלשהוא, הנובעים מהשירותים שסיפקה ו/או שעליה לספק, תוטל על החברה הקבלנית – צד ג'.

4.חברת אולניק טענה מצדה, כי היא פעלה בהתאם להנחיות מע"צ בלבד, ומע"צ לא פנתה אליה בכל טענה או תלונה.

באשר לחוזה ההתקשרות, לטענת אולניק אין לו רלוונטיות למקרה שלנו, שכן החוזה מעביר את האחריות אליה במקרה שהנזק נגרם ע"י שירותים שהיא סיפקה. אלא שבמקרה זה, שירות התימרור ניתן ע"י מע"צ והתמרורים שייכים למע"צ. גם אופן הצבת התמרורים נקבע לפי הנחיות מע"צ.

דיון והכרעה:

5.הנני נותן אימון מלא בגירסת התובע באשר לנסיבות התרחשות התאונה.

לפי עדותו של התובע, הוא הופתע מתמרור שהיה באמצע נתיב נסיעתו, באופן שלא יכול היה להימנע מהתנגשות בו.

הוברר, כי למעשה מדובר במעמד של תמרור נייד, המורכב מבסיס וצינור בגובה של כ – 80 ס"מ. השלט עצמו כנראה נפל בשל פגיעות קודמות של רכבים אחרים.

עוד הוברר, כי תמרורים ניידים מוצבים בשולי הכביש ממש (עדותו של מיכאל רסקין מטעם מע"צ, וגם העד מטעם אולניק אישר כי דווקא השילוט הנייד מוצב בשולי הכביש, להבדיל משילוט קבוע המוצב הרחק משולי הכביש).

התובע העיד גם שבאותו קטע כביש ראה שמספר רכבים כבר התנגשו בתמרורים, ושוטר שהיה במקום טיפל בפינוי רכבים שנפגעו באמצעות גרר.

התובע העיד גם שקבל פתק מהשוטר שהיה במקום עם מספר האירוע, כדי שיוכל לגשת להוד השרון ולשחרר את רכבו שנגרר לשם בעקבות התאונה.

6.התובע העיד, כי לאחר ההתנגשות בתמרור, הוא ראה את הצינור של התמרור, ותיאר כי התמרור פגע ב"אמצע הרכב". הוא אף נקט יוזמה והרחיק את התמרור מאמצע הכביש כדי למנוע התנגשות עם רכבים נוספים.

גרסתו זו של התובע תואמת את אופי הנזק לרכב. כפי שניתן לראות בתמונות הנזק, מדובר בפגיעה אופיינית של התנגשות הרכב בעמוד (צינור במקרה שלנו). אמנם ניתן לראות, לפי התמונות ולפי דו"ח השמאות כי לרכב נגרמו נזקים נוספים בחזית, גם באזור הפנס הראשי ימני והשמאלי, ואף באזור הקדמי של כנף שמאלי; זאת ניתן לייחס להתגשות עם התמרור, לאחר פגיעתו הראשונית ועד שהרכב נעצר.